“חלק מהמהות של רילוקיישן והגירה זה שאתה לא לגמרי מרגיש בנוח בשום מקום”
גיא פולת, בן 41, גר מזה כחצי שנה בסלוניקי שביוון. לפני כן היה נווד דיגיטלי
היי גיא, איך ומתי הגעת ליוון?
בקיץ 2022 התחלתי להיות נווד דיגיטלי. התחלתי בבנסקו שבבולגריה, יש שם קהילה גדולה של נוודים דיגיטליים מהעולם וגם הרבה ישראלים. משם עברתי לכרתים לתקופה, הייתי גם באיים הקנריים ובתאילנד, ומתישהו החלטתי שהגיע הזמן להתיישב איפשהו באירופה. בספטמבר האחרון הייתי חודש באתונה ומשם הגעתי לסלוניקי.
המחשבה להתחיל לנווד עלתה אצלי בתקופת הקורונה. גרתי אז ברמת גן והגעתי לכפר נוודים שהקימו בקיבוץ מורן בתקופת הקורונה. הגיעו לשם הרבה אנשים שעבדו מהבית וזה גרם לי להבין שאני יכול לחיות במקום שהוא לא במרכז הארץ. שקלתי להישאר בקיבוץ אבל הנסיעות לביקורים במרכז הארץ בפקקים התישו אותי. היו עוד דברים שהפריעו לי בארץ כמו יוקר המחיה, הסטרס הקבוע שקיים בארץ והמצב הפוליטי – כלהט”ב אני מאוד מודאג מגל השמרנות ששוטף את ישראל.
אבל זה לקח זמן, הייתי צריך להתרגל לרעיון לעזוב את הארץ. בישראל נמצאים המשפחה שלי, החברים שלי, התרבות שלי.
למה דווקא יוון וספציפית סלוניקי?
יש כמה שיקולים – להישאר קרוב לישראל, למשפחה. בנוסף, הבדלי השעות, בגלל שאני עובד מול השוק הישראלי. כשהייתי בתאילנד למשל היה לי קשה עם הבדלי השעות בין תאילנד לישראל.
אני לא כזה חובב חורף אז פסלתי את רוב מערב אירופה. ובגלל שאני טרנס היה לי חשוב מדינה לא שמרנית כמו פולין או צ’כיה למשל.
אתונה עמוסה מידי והמונית מידי והעיר עצמה לא כל כך קרובה לים. את סלוניקי אני אוהב, היא עיר מספיק גדולה אבל לא צפופה כמו אתונה.

מה המעמד החוקי שלך?
אני אזרח אירופאי, יש לי אזרחות צרפתית.
במה אתה עוסק?
אני עובד בתחום התוכן, כעצמאי. אני מנהל הקהילות של הספריה הלאומית בישראל, אני כותב סיפורי חיים של אנשים ומעביר סדנאות על כתיבת סיפורי חיים. וגם יש לי סדרה באמזון של חוברות צביעה וסיפורים על נשים פורצות דרך.

ספר קצת על המקום בו אתה גר.
מה שאני אוהב בסלוניקי זה שהכל קרוב לים. העיר בנויה לאורך הים ומכל מקום רואים את הים. זו עיר גדולה ואירופאית אבל היא לא מרגישה צפופה. יש בה שילוב של טבע ועיר, הרבה ירוק. יש הרבה אוכל טוב ואווירה רגועה.
יש מסלוניקי טיסות ישירות לארץ וזה יתרון, יש לי שתי אחייניות קטנות בארץ וחשוב לי להיות קרוב לישראל כדי שאוכל לבקר אחת לחודשיים-שלושה. אחי מילואימניק ואני מגיע הרבה לארץ כדי לעזור עם האחייניות שלי.
מה אתה אוהב בחיים ביוון? מה פחות?
אני אוהב את העובדה שהיא מאוד זולה. אני אוהב כאמור את האווירה שיש בסלוניקי ואת היופי שיש בה, שילוב יפה של עתיקות ומודרניות. בנוסף, קרוב לעיר יש הרבה מקומות לטייל בהם.
מה שהכי קשה לי זו השפה. וגם מזג האוויר החורפי בחורף בסלוניקי. מכיון שסלוניקי בצפון יוון אז קר יחסית בחורף. עכשיו בינואר רוב הימים הם בין 0-10 מעלות והיה יום אחד שירד כאן שלג. מה שכן, כמעט תמיד יש שמש, גם כשקר מאוד וסלונקי קרובה יחסית לאתרי סקי בבולגריה שנמצאים במרחק שלוש שעות נסיעה.
אתה יודע יוונית?
לא ממש. אם אחליט להישאר ביוון אז אצטרך ללמוד יוונית. אפשר להסתדר כאן באנגלית כי ברוב המקומות יודעים אנגלית בסיסית אבל השפה העיקרית היא יוונית, למשל כשצריך להתעסק עם ענייני בירוקרטיה ורפואה.
איך היוונים? יש לך חברים מקומיים?
היוונים הם אנשים נורא נחמדים. היוונים מאוד מזכירים את הישראלים, ובכלל יוון מרגישה מאוד ישראל רק בשפה אחרת. יש לי קצת חברים מקומיים, בעיקר כאלה שהכרתי בחלל העבודה שאני עובד בו. זו לא חברות שנפגשים כל סופשבוע. אין לי המון קשר עם המקומיים בגלל השפה.
מקום שאתה אוהב במיוחד ביוון
הטיילת בעיר. אני מאוד אוהב לעשות בה צעידות, לראות את הנמל והים. הים ממש קרוב לדירה שלי. זו טיילת ענקית ואפשר לרכב לכל אורכה על אופניים.

מה חסר לך ביוון?
הייתי שמח שתהיה יותר קהילה ישראלית של עובדים עצמאיים, קהילה יותר עסקית. או קהילה של צעירים ולא רק של משפחות עם ילדים בפרברים.
מה האתגר הכי גדול בשבילך בחיים ביוון?
השפה. בנוסף, כרגע אני לא גר בישראל אבל אני עובד מול ישראל וזה קשה, הרבה פרויקטים דורשים פגישות פיזיות וישנן גם הסדנאות שאני מעביר. יש קושי לעבוד בשוק הישראלי ולא להיות בישראל. וזה מאתגר לפתח נפח פעילות בחו”ל.
אתה בקשר עם ישראלים או יהודים באזור?
לא ממש. קצת קשה להכיר כאן ישראלים. הקהילה הישראלית פה היא לא כל כך גדולה ורובה נמצאת בפרברים של סלוניקי, משפחות עם ילדים. רוב הישראלים באזור עוסקים בתחומי התיירות או נדל”ן, עולמות שאני פחות מתעניין בהם.
נתקלת באנטישמיות או אנטי ישראליות?
באופן אישי לא. יש פה מדי פעם הפגנות של Free Palestine כי יש כאן הרבה סטודנטים.
יש לי חבר ישראלי שנתקל בתגובה אנטי ישראלית – הוא קיבל שירות בחנות להדפסה וכשהוא הגיע לאסוף את חומרי ההדפסה הם שאלו אותו מאיפה הוא במקור. לאחר שהוא ענה התגובה שלהם היתה “אה, הממשלה שלכם נאצית”. לא נעים בכלל, אבל זה לא שהם סירבו לתת לו שירות או משהו כזה.
למה אתה מתגעגע בישראל?
למשפחה, לחברים, לשפה, לתרבות, לפשטות שבה לוקחים כמובן מאליו שכולם דוברים את השפה שלך, וגם למזג האוויר של ישראל בחורף.
באיזה אופן המעבר לארץ אחרת תרם לצמיחה שלך ולהתפתחות שלך?
אני חושב שתרם הרבה. אתה לומד לצאת מאזור הנוחות שלך, למשל ללכת לאירועים שאתה לא מכיר אף אחד. זה גרם לי להיות הרבה פחות בסטרס, יותר ניחוח והרבה יותר רגוע, גם מבחינה כלכלית. זה החזיר לי איזושהי נוחות של תקשורת מול אנשים אחרים, אני פחות חשדן כל הזמן מול אנשים.

מה המעבר אפשר לך לעשות או לשנות בחיים שלך?
המעבר איפשר התחלה חדשה. הוא מאפשר לי להחליט יותר על החיים שלי, מה טוב לי ומה לא.
אתה מרגיש בבית?
לא. כרגע אין מקום בעולם שאני מרגיש בו בבית. אני גם לא מרגיש בבית בישראל. בסופו של דבר האנשים זה הדבר הכי חשוב בשביל תחושת בית, הקהילה. אני חושב שחלק מהמהות של רילוקיישן והגירה זה שאתה לא לגמרי מרגיש בנוח בשום מקום. השאלה היא לא לאיפה אני ארגיש שייך אלא לאיפה אני ארגיש פחות לא שייך.
תוכל לשתף בטיפ לישראלי.ת שעושה רילוקיישן
צריך להפנים כשבסוף כשאתה גר במדינה זרה זו מדינה זרה. מי שחי בחו”ל אבל מחפש לגור בישראל ומשווה כל הזמן לישראל לא יצליח ליהנות במקום אחר. אתה מגיע למדינה אחרת על הטוב ועל הרע שבה ואתה צריך לזכור שאתה חי בתרבות המקומית אז תנסה להתעניין בה, להכיר אותה, לטייל במקומות שאתה נמצא בהם, להבין את התרבות המקומית.
אתה צריך גם להבין שאתה מהגר גם אם אתה לא רואה את עצמך כמהגר. ישראלים בחו”ל לפעמים שוכחים שגם הם מהגרים, למרות העובדה שהרבה פעמים הם מגיעים עם כסף למדינה שאליה הם היגרו.
איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים?
אני לא בטוח שאני אשאר ביוון. אופציות התעסוקה המקומיות כאן די מוגבלות. אולי אעבור לאחת הערים הגדולות באירופה כמו אמסטרדם או ברלין.
ליצירת קשר עם גיא: בפייסבוק
באינסטרגם
סדרת הספרים של גיא באמזון