אלונה, 43, חיה בכפר בבולגריה כבר שנתיים עם בן זוגה גיא. אלונה נסעה לבד לטיול בבולגריה ופגשה שם את גיא, שחי בבולגריה מאז הקורונה

היי אלונה (אחותי היקרה!), איך הגעת לבולגריה?

בקיץ 2023 נסעתי לבולגריה לבד לטייל, חיפשתי יעד קרוב וזול שעוד לא הייתי בו. בחרתי בעיר ורנה כי היא עיר עם ים ואני מאוד אוהבת ערים עם ים. כשהגעתי לורנה נדלקתי עליה ואמרתי לעצמי שאנסה להשכיר בה דירה, שזה יכול להיות מעניין להישאר בה קצת. חיפשתי בפייסבוק קבוצה של ישראלים בבולגריה כדי להיעזר בה במציאת דירה. ראיתי פרופיל של בחור בשם גיא שעוסק בנדל”ן בבולגריה ופניתי אליו. התכתבנו ונפגשנו יום אחרי. כשנפגשנו היה חיבור ראשוני ומאז אנחנו ביחד, די מהר עברתי לגור איתו בבית שלו בכפר ליד ורנה. גיא חי בבולגריה מאז הקורונה. אחרי חודש של מגורים יחד ביקרתי בישראל כדי לפנות את הדירה שלי במושב, לסגור כל מיני עניינים בירוקרטיים וחזרתי לבולגריה. 

מה מעמדך החוקי?

יש לי תושבות שתקפה לחמש שנים. יש לי אזרחות שוויצרית, זה עוזר.

ומה יקרה אחרי חמש שנים?

לא יודעת. אני לא חושבת כל כך רחוק, זה לא מדאיג אותי, אני חיה בכאן ועכשיו. 

במה את עוסקת?

אני מטפלת בילדים באופן פרטי, אצל שתי משפחות שגרות בורנה. משפחה של זוג בולגרי ומשפחה שנייה של זוג ישראלים. גם בארץ עבדתי הרבה שנים עם ילדים בגני ילדים ופעוטונים. אני מגיעה לעבודה בתחבורה ציבורית ונמצאת הרבה בחוץ עם הילדים, לוקחת אותם לגני שעשועים, לפארקים ולגן חיות.

ספרי על המקום בו את גרה. 

אני גרה בכפר במרחק חצי שעה מהעיר ורנה. חיים פה בולגרים, טורקים (שנולדו וגדלו בבולגריה) וצוענים. רוב גדול מתושבי הכפר הם מוסלמים.
יש לנו שטח של 2 דונם, חצר עם עצי פרי וגם צימר שבנו הבעלים הקודמים של הבית. הרבה תושבים כאן מטפחים גינות ירק.

מה את אוהבת בחיים בבולגריה? ומה פחות?

את השקט, את זה שאין פה מלחמה, את המרחבים, את המנטליות של הבולגרים של איטיות, של חיים יותר רגועים ושלווים. אני אוהבת את הפשטות של מזרח אירופה. את יכולה לראות פה בכפר עגלון עובר עם עגלה וסוס, כמו פעם. בארץ גרתי במושב ואני מרגישה כאן כמו במושב, זה מרגיש מוכר.
אני פחות אוהבת את הקור בחורף ואת העובדה שמעשנים כאן הרבה במקומות ציבוריים.

את יודעת בולגרית?

אני יודעת כמה עשרות מילים. אני בסך הכל מסתדרת כאן עם אנגלית ועם בולגרית בסיסית מול מוכרים ונותני שירות.

איך הבולגרים? 

הם יחסית שקטים, אם כי הטורקים פחות. למשל בבתי קפה כאן הרבה אנשים שיושבים לבד עם עצמם, בשקט. בארץ זה פחות נפוץ, לרוב אנשים יושבים בחבורות או בזוגות. עכשיו למשל היינו בחופשה ביוון ורואים את ההבדלים במנטליות בין הבולגרים ליוונים, הבולגרים יותר שקטים מאשר היוונים. אני אוהבת את זה.

יש לך חברים בולגריים?

בולגריים לא. ישנה האמא של הילדה שאני מטפלת בה, אנחנו בקשר טוב, היא הדמות המקומית הכי משמעותית עבורי.

את בקשר עם ישראלים או יהודים באזור?

כן, יש פה קצת ישראלים. את רובם הכרתי דרך גיא, חלקם לקוחות של גיא שהפכו לחברים. יש לא מעט ישראלים רוסית שגרים כאן בסביבה כי בולגרית דומה לרוסית. יש כמה עשרות ישראלים שגרים כאן בסביבה. בכפר אנחנו הישראלים היחידים ובכלל הזרים היחידים. יש לי גם כמה חברות ישראליות שהכרתי דרך קשר שנוצר בפייסבוק.

ספרי על מקומות שאת אוהבת במיוחד בבולגריה

העיר Tryavna, זו עיר קטנה ממש חמודה, עיר עתיקה שיש בה הרבה סדנאות של עץ. עובר בה נהר ובחורף יורד בה שלג. היא נמצאת במרחק 3 שעות מוורנה.
עוד מקום שאני אוהבת הוא הכפר Ribaritsa, הוא נמצא בחלק ה”שוויצרי” של בולגריה. מאוד יפה שם, מלא נהרות. גרים שם אנשים יותר מבוססים והבתים מאוד יפים. 
וגם העיירה Shkorpilovtsi. היא קרובה יותר לורנה ולכפר שלנו. יש בה חוף ים מאוד יפה וארוך, יש בו בית קפה-מסעדה חדש יחסית ומהמם שפתוח רק בעונת הקיץ.
אנחנו מטיילים די הרבה בבולגריה, בעיקר בקיץ.

מה חסר לך בבולגריה?

מסיבות ריקודים (צוחקת). בישראל למדתי תנועה ומחול במסגרות שונות, זה תחום מפותח ופורה בישראל ופה הרבה פחות וזה חסר לי. וגם קהילה, בעיקר של אנשים רוחניים. בילדותי גדלתי בקיבוץ והרבה שנים גרתי במושב, ככה שאני רגילה לגור במקום שבו אני מכירה אנשים, שאומרים שלום אחד לשני, זה חסר לי.

מה האתגר הכי משמעותי שלך במעבר לחיים בבולגריה?

אולי השפה. למרות שזה אמביוולנטי כי יש גם משהו מאוד משחרר בלא להבין את השפה סביבך. אני מאוד מחוברת לעברית. אין לי ספק שאם בן הזוג שלי לא היה ישראלי כל המעבר וכל החוויה שלי היתה הרבה יותר מאתגרת, גם מבחינה טכנית של להסתדר עם הרשויות (גיא דובר בולגרית) וגם בתחושה. אני מדברת עברית כל יום.

מה מהווה עוגן בשבילך בחיים במדינה אחרת?

גיא הוא עוגן. היוגה והפילאטיס שאני מתרגלת. העבודה שלי. מה שאני אוהבת לעשות ומי שאני אוהבת הם עוגן בשבילי. אני גם מעמיקה פה את העוגן שלי בעצמי.

למה את מתגעגעת בישראל?

מסיבות ריקודים כאמור. לזה שאנשים יותר פתוחים ויותר קשורים לתחומי עניין שלי – יוגה ועולם הרוח.

באיזה אופן המעבר לארץ אחרת תרם לצמיחה שלך ולהתפתחות שלך?

כשאתה משנה סביבה אתה משנה state of mind אז באופן טבעי זה גורם לך להתפתח כאדם. אני מתרגלת הרבה יותר יוגה ופילאטיס, בעיקר בגלל שבחצי שנה הראשונה לא עבדתי והיה לי זמן פנוי להשקיע בזה. בעבר לא התמדתי וכאן יש לי יותר שקט נפשי לתרגל וזה הפך לאורח חיים.

את מרגישה בבית?

בגדול כן. אני חושבת שאם לא הייתי מרגישה כאן בנוח לא הייתי נשארת כאן.

מה עוזר לך להרגיש בבית?

הרגשתי יחסית בבית כבר כשהגעתי לורנה, ממש התחברתי לעיר. אמא שלי נולדה בשוויץ ובילדות היינו הרבה בשוויץ כך שאני מרגישה מאוד בנוח באירופה.  גם היתה לי הבשלות למעבר וגם העובדה שמצאתי יחסית מהר עבודות שאני אוהבת ונהנית מהן עוזר לי. 

טיפ לישראלי.ת שעושה רילוקיישן

להיות פתוח, פתוח לאנשים ובכלל. גמישות מחשבתית.

מחשבות שיש לך בעקבות השבעה באוקטובר

לא עברתי לכאן בגלל השבעה באוקטובר, הגעתי לבולגריה עוד לפני, רציתי לעבור לחיות באירופה כבר לפני כמה שנים.
מה שקורה עכשיו בארץ והמלחמה, זה מוסיף עוד רבדים למעבר והתמודדויות, אני והסובבים לי מתעסקים במה שקורה, בחדשות, דואגים לבני משפחה. ויש התלבטות אם לבקר או לא לבקר.

נתקלת באנטישמיות או אנטי ישראליות?

לא.

איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים?

לא יודעת. אני אהיה איפה שטוב לי, איפה שאני צומחת. לא נראה לי שאהיה בישראל אבל אולי בקהילה של ישראלים או בקהילה בינלאומית.

ליצירת קשר עם אלונה בפייסבוק